אין כמו אווירת הקיבוץ. מי שגדל בקיבוץ וחי בו את שנות הנעורים וההתבגרות שלו, זכה בחוויה ייחודית שאנשים חיצוניים לא מסוגלים להבין – כמו שנהוג להגיד, זר לא יבין זאת. החיים בקיבוץ נותנים לצעירים עצמאות וחירות בניהול חייהם מגיל צעיר יחסית – וכתוצאה מכך נוצר הווי צעיר משותף בשכבות הגיל השונות, שמתפתח והופך עם השנים לחברויות אמיצות שנמשכות לכל ימי חייהם. כל ישראלי מכיר את דימוי נערי הקיבוץ – שיושבים מסביב למדורה, מנגנים בגיטרה, שרים שירים וכך מעבירים ערב-ערב.